טאבון ביתי הוא מוצר בעל אבולוציה מרגשת ומסקרנת, שלוותה יחד עם התפתחות האדם. לפי המידע המצוי בידינו, ניתן לומר כי מקורו של טאבון ביתי ראשון הוא בשנת 30,000 לפני הספירה, כאשר האדם גילה את האש והצליח לבשל את הבשר שצד. דרך בישול ראשונה זו נעשתה על ידי יצירת חור באדמה, אליו הכניסו חתיכות עץ שהבעירו אותם. דרך זו השתמרה במשך אלפי שנים, עד ימינו. לפי עיקרון זה עובדים גם תנורי העץ המודרניים.
בהמשך, במצרים העתיקה, בין השנים 5,000 ל -6,000 לפני הספירה, הציוויליזציה התקדמה צעד אחד קדימה והשתמשה בסירים מוארכים כדי להכניס אוכל לבישול טאבון ביתי, ואפילו החלו להכין לחם. זו גם ההתחלה ההיסטורית של אפיית לחמים.
אופן בישול זה התפתח עם השנים והתרבויות, ובשנת 400 לפני הספירה, ביוון העתיקה, הומצא תנור הטנדורי, הקרוב יותר לטאבון הביתי המוכר כיום – אליו הוסיפו דלת. זאת, כדאי לאפשר אגירה של חום.
הרומאים והערבים המשיכו את ההתקדמות, והתקרבו הרבה יותר למה שאנו מכירים כיום כטאבון ביתי. בתקופה זו החלו להוסיף לבנים וחומרי בידוד, כדי לשמור על חום התנור וכדי לחזק את עמידותו. הרומאים והערבים הבינו שככל שחומרי הבידוד חזקים יותר ועמידים יותר, איכות המזון טובה יותר. כך, נוצרו תנורים מסורתיים מוסקים בעץ.
כיום, טאבון ביתי הוא מוצר שעבר שלל שכלולים ופיתוחים. הטאבון הביתי של אל מאגו ממשיך את המסורת והאותנטיות של תרבויות עברו, ובנוי עם מיטב הכבוד למסורת בחומרי הגלם האיכותיים ביותר, ועם אגירת חום אולטימטיבית.